#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1. מה קודם, נטילת ידים לסעודה, או מזיגת הכוס (ב""ש, ב""ה)?<br>2. במה נחלקו?<br>3. באיזה כלים יש דין אחוריים ותוך ובית הצביטה (ת""ק, ר""ט, ר""ע)?<br>4. לענין ידים טהורות או טמאות (רבי מאיר, רבי יוסי)?<br>5. האם מחלוקת זה קשור למחלוקת ב""ש וב""ה הנ""ל?"	"1. בית שמאי - נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס. בית הלל - מוזגין הכוס תחילה ואח""כ נוטלין לידים.<br>2. הטעם של ב""ש - אסור להשתמש בכוס שאחוריו טמאין, אע""פ שלא נטמאו תוכו [טומאה דרבנן, בטומאה דאורייתא כל הכוס טמא], גזרה שמא ינתזו ניצוצות מתוכו על אחוריו ויקבלו המשקין טומאה מחמת אחוריו ויטמא את הידים. לכן יטול קודם ידיו, שאם קודם ימזוג את הכוס חוששים שיטמא בידיו את המשקים שאחורי הכוס ויטמאו את אחורי הכוס. <br>הטעם של ב""ה - א. מותר להשתמש בכוס שאחוריו טמאין, ולא גוזרים משום ניצוצות, שניצוצות לא שכיחים. לכן אין סיבה ליטול ידיו שמא יטמא אחוריו, שהרי אחוריו מותר להיות טמא. ולא יטול ידיו קודם, שהמים שעל ידיו יטמאו מאחורי הכוס [שמותר להשתמש בכוס שאחוריו טמא] ונמצא אוכל בידים טמאות. ב. אין נטילת ידים אלא סמוך לברכה. <br>3. ת""ק - כל הכלים. רבי טרפון - דוקא עריבה גדולה. רבי עקיבא - גם לכוסות. <br>4. רבי מאיר - לידים טמאות וטהורות - שאם ידיו טמאות - מותר להחזיר בבית הצביטה ואין המשקה נטמא. ואם ידיו טהורות - מותר לשתות בכוס טמא אם אחזו בבית צביטתו ואינו חושש שנטמאו המשקים באוחרי הכוס הטמא. רבי יוסי - דוקא לידים טהורות, אבל בטמאות חוששים שמא יגע במשקים שבאחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הכוס. <br>5. ב""ש - כרבי יוסי שחוששים שמא יגע באחורי הכוס ויחזרו ויטמאו את הכוס. ב""ה - כר""מ שאין חוששים."	תלמוד ירושלמי/זרעים/ברכות/אלו דברים/דף פ		
